סופ סופשבוע
אני מצטערת אני חושבת שזה יהיה מכתב קצת נוגה (ככה כותבים?)
אז קודם כל דברים שמחים
איך היה יום ההולדת של עידודו?
היו הרבה מתנות?
עוגה עם ציפוי סוכר?
באיזו צורה?
כיף כיף כיף!!!!
נשמח לסיכומים ותמונות לרוב!!
אני זוכרת כשעידו נולד שזה היה לפני שנה ששנה זה הרבה זמן אבל עבר לי מהר….
(גם לך עבר אה ירי כן כן לילות ללא שינה חולפים ממש ..בין לילה!)
אז לפני שנה וכמה ימים בשני למרץ ירון וניצה נעלמו מפני כדור הארץ
והתקשרתי רבות והשארתי הודעות וכתבתי הודעות וכלום..
ואמרתי לפיתה "אני אומרת לך הם הלכו ללדת"
ופיתה (כהרגלו) ביטל את דברי…
ואכן צדקתי!
אני מצטערת אבל אני לא זוכרת את ההודעה עצמה
זה היה מהול עם יסורי העקירה הקדמית של הפיל (אאוץ')
מה שאני כן זוכרת זה שהגענו לאיכילוב עם אושיק ויעל והפיל היה חצי מסטול מנרוסין
וניצה הגיבורה ישבה לה בלובי כאילו כלום..
וירון היה ליד העריסה של עידו שאז עוד לא ידענו שקוראים לו עידו ועדיין קראנו לו שרגא
והחזיק לו את היד..
וזה ממש מרגש
אז המון מזל טוב ומיטב האיחולים לחיים בריאים ומאושרים ומלאי צעצועים וחומוס טעים מלמטה ליד הבית
אחות בקרוב?
ואליי
אני קצת מסכנה בזמן האחרון
אתם יודעים שיש אנשים נניח עם אבנים בכליות או אולקוס שיש להם תקופות רגועות ותקופות של התפרצויות בעקבות טריגר זה או אחר
אז לי למי שעוד לא יודע יש עבר דכאוני
ולא לא כזה שחוטפים משירים של אבי ביטר או תולעת בתפוח או מכונית שמשפריצה עליך מים ג'יפה במעבר חציה
לי יש עבר דכאוני אמיתי
ולפעמים יש טריגרים
ואצלי זה המצב החדש של העבודה
שזה אולי נשמע לכם מצחיק אבל למי שכמעט אף פעם לא עבד זה שוק להתחיל לעבוד
ועוד בכמה מקומות חדשים
ועוד במקום שהאבא הוא הבוס
ועוד שקוראים לך ד"ר
(אני עדיין מסתכלת מאחורי כאילו איפה הד"ר? מה אני? you are kidding me!)
והאחריות והלקום בבוקר והמחויבות
מה שטוב זה שהמצב הולך ומשתפר
וגם שכל הק"ג שכל כך התאמצתי להוריד נעלמו להם
(למה זה קורה לי בחורף למה? אם כבר דיכאון שיהיה בקיץ לפחות אני אראה טוב בבקיני ותהיה לי סיבה אחת פחות להיות מדוכאת)
למרות שהמצב משתפר שיחות וביקורים יתקבלו בברכה
הפילה