מה יהיה עם ההשמצות?
ניסיתי לא להגיב.
לא הגבתי כשהביעו תרעומת על כך שאישה שכמותי מעיזה להשמיע קולה ברבים ועוד באתר של גברים!
לא הגבתי כשבעלי היקר (להלן הפיתה) הישמיץ לא את כישורי הבישול שלי אלא את הרגלי (או שנאמר חוסר הרגלי) הבישול שלי.
אבל כשראיתי את מספר התגובות הפנומנלי לכתבה הנ"ל שהיו אוהדות מחד ועוינות משהו מאידך אמרתי לעצמי פילה (מה? שאלתי) העם רוצה בחזרתי ולכן אני כאן ואף אחד לא יסלק אותי (אלא אם כן ירון ממש ירצה שכן ידוע שהוא מהמפחידנים בתבל)
יום כיפור קרב ומגיע היו לנו עשרה ימי תשובה שאני ביליתי אותם בבריכה בחדר כושר ובשאלה הגדולה " מה כבר עשר וחצי ? אוף צריך לקום".
סליחות למינהן יתקבלו בברכה וכפרות למינהן (שלא בצורת תרנגולות מרוטות) גם כן יתקבלו.
כבכל שנה אני מתכוננת נפשית ליום הכיפורים יום ללא אכילה קטן עלי. אבל טורניר טאקי לכך מחכים כל השנה.
אם נחשוב על כך כל המשחקים התחרותיים האלו בערב כיפור לא ממש הולמים את הלך הרוח של היום.
כשאושיק מתחיל להשתלט על העולם וכשאלעד מיתבצר לו באוסטרליה ואתה רק מקווה שירון יבוא מדרום אמריקה עם כוחותיו יחד עם הברית הארופאית של דדי (שיש לו כמובן גם ברית סודית עם כולם תלוי מי מנצח) ויעיף אותו לים האסטרלי (איזה ים יש באוסטרליה?)….רוח הפיוס הכניעה והסליחה די יורדים לטימיון…..
בקיצור שנסו מתניים וידיים למחר ואם נמאס מטאקי תמיד ניתן לעשות את מה שאני הייתי עושה בצעירותי בכיפור עיון מדוקדק בכל ספרי הבישול בבית בידיעה שגם אחרי כיפור זה ישאר רק בתמונות אמא בחיים לא תכין את זה
צום קל וגמר חתימה טובה לכולם.
11 באוקטובר, 2005 בשעה 1:53
בוא'נה, רבקה, מה את נותנת לאנשים פה להפחיד אותך? ובאמת תהיתי, כמה זמן לוקח לך להגיב על פרץ הרגשות של דדי, שכלל תמונות (כי הוא ידע שחבריו הם חבורת חשדנים ובלי הוכחות הם לא מאמינים לכלום) ותיאור כמעט פרוזאי של מעללייך במטבח?
הלו וומאן- דונט פוט אפ ווית' דיס!
Girl Power Sister!
תכתבי פה, ואת ואני נשתלט פה בסוף על העניין, דדי יהיה רק זה שמתחזק את הבלוג, וכל השאר יהיו אלו שכותבים פה מדי פעם, נקשט את הבלוג בפוקה, מחטי דיקור ותמונות רנטגן של לסתות ויהיה שמייח.
ואם אנחנו כבר בשוונג- אז גם נשתלט על אימפריית מנגו ונקבל בגדים חופשי.
אי.
11 באוקטובר, 2005 בשעה 4:42
כמה צפוי - בנות זה רק בגדים ובובות ורודות …
11 באוקטובר, 2005 בשעה 4:47
קנאי.