הגיגים על החיים
אז קודם כל אתמול (15 בנובמבר) אני והפילה חגגנו 6 שנים ל"חברות" שלנו.
יעני 6 שנים מאז אותו שבוע מפורסם של היציאה לקיוטו עם הדוקטור והציקי.
בעודה מלטפת את בטנה ההריונית של חודש תשיעי - שבוע 38 ו 4 ימים, שאלה
אותי הפילה, אם הייתי מאמין לפני 6 שנים שלכאן נגיע.
עניתי לה שממש לא.
גברים נוטים לחשוב שבועיים קדימה בכל מה שקשור לזוגיות,
אחרת הם תופסים את הרגליים ובורחים.
אוי אוי אוי
איך שהזמן עובר.
בדייט הראשון שלי ושל הפילה, הקילומטראז' עבר בדיוק את ה 100 ק"מ
על הקורולה הנאמנה שאז הייתה עוד הקורולה החדשה.
ואילו בדרך לחגיגות 6 השנים בקופי בר, הסמן בדיוק עבר את ה 110,000 המכובד.
כל יום אנחנו שואלים את לילי מתי היא מתכוונת לצאת,
הסבלנות כבר פוקעת, ובזמן שכל ההורים נהנים להגיד לנו
שנהנה מה"זמן החופשי האחרון שנשאר לנו ל-30 שנה הקרובות"
אנחנו כבר יותר סקרנים ממודאגים.
אז מי יודע הכל יכול לקרות אוטוטוטו.
ובלי קשר - כמה מחשבות על עולם התקשורת לאחרונה.
יודעים מה? זה מצדיק פוסט נוסף למה לא?
הפיל
17 בנובמבר, 2006 בשעה 5:41
יצא לך הגיג מעניין בנוגע לגברים שחושבים שבועיים קדימה. אולי בגלל שאני חושב שנים קדימה בכל פעם, אני תופס את הרגליים ובורח…