כל מה שאני יודעת על גזים של NB
כמובן שאני מקווה שאף אחד מהחברים/רות לא יהיה זקוק לזה , אבל המידע חיוני :
תרופות:
גרפווטר – תמצית של שומר/אניס וגליצירין. * מומלץ בחום.
גליקול – תרופה טבעית של הום גליל * כל רופין והסביבה מהללים ,עלינו זה לא עבד.
סמיקול , הגרסה הכימית של הגליקול * אנחנו נגד כימי.
עיסוי לבטן
** מומלץ בחום. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3334659,00.html
מה כן לאכול:
שומר
כמון , התבלין להשתדל שיהיה טחון טרי ולהוסיף כמויות לאוכל ( לדוגמה פרוסה עם חמאה ומעל כפית מהתבלין).
תה חזק של קמומיל לפני ההנקה.
פחממות מורכבות עתירות בסיבים.
מה לא לאכול :
כרוב, כרובית ,ברוקולי, קטניות , אפונה, מוגז, חריף, תבלינים חזקים, פחממות לא מורכבות (לחם לבן) ושוקולד.
אם זה נראה כמו מישהי שעברה לילות של חוסר שינה ותסכול אתם צודקים אבל הוא כזה מתוקי הפלצן שלי.
דלית, שעברה מוטציה לאמא של יובל הידוע בכיניו ג'ובי .
2 בדצמבר, 2006 בשעה 11:43
מ- ת- ו - ק -י !!!!
זה אחד הדברים הכי מדהימים שיש
תינוק שנרדם תוך כדי אכילה ((:
3 בדצמבר, 2006 בשעה 12:13
שאבא שלו ינגב לו את הפה (-:
איזה מתוקקקק
4 בדצמבר, 2006 בשעה 9:41
חמודון שכזה!
נא להוסיף לרשימת האוכלים שעושים פוקים את החומוס, שעם כל האהבה לחומוס עושה גזים מרשימים ביותר…. *לא נעים*
כל הכבוד למוז'י על היוזמה והסקירה.
נשיקות לכולם ממני,
הבאה בתור.
4 בדצמבר, 2006 בשעה 12:17
טוב נו,
אחרי שהצלת אותנו עם הגרפווטר שליאן או שמא אומר
בולי בלבולי מקבלת לפני כל ארוחה, עכשיו בא הלינק הזה
שעזר לי בדיוק לשכלל את הפוזיציה להחזקה כדי להקל על הכאב של הקטנה.
התיזמון היה מושלם, פשוט ראיתי את הוידאוים למעלה במחשב,
וירדתי למטה כדי למצוא את ליאן סובלת.
חיש מהר אחזתי בה עד שנרגעה.
מה רבה הייתה הערכה לה זכיתי מכיוון האמא הסבתא והדודה.
איזה מזל שיש חברים שעוברים הכל רק כמה שבועות לפניך
בנוסף, מה היינו עושים בלי הגרפווטר הזה?
בדקנו ואין ספק שעוזר לליאן הקטנה מאוד מאוד מאוד.
יש הבדל משמעותי בין ארוחה שבה היא מקבלת קצת גרפ
לבין ארוחה שהיא לא מקבלת (היו 2 כאלה וכנראה שבזמן הקרוב
לא יהיו עוד הרבה כאלה).
חוץ מזה אנחנו אספנו את רשימת האוכל הבאה שכדאי להימנע ממנה:
1. כרוב ברוקולי והחברה
2. ירקות טריים בכלל
3. קטניות (ברור!)
4. חלב פרה על גרורותיו
5. אורז - שמעתי מכמה מקורות
6. קפה וכו'
בתכלס זה לא משאיר לרבקה הרבה יותר מדי מה לאכול.
יאללה כבר שיסתדרו לה המעיים!
הפיל
4 בדצמבר, 2006 בשעה 12:51
אך ילדים, כמה זה משעשע לצפות בכם מתמודדים - נראה כאילו רק אתמול לא הבנתם מה ההתעסקות המתמדמת ואיך זה שאין זמן ו/או כח לדברים אחרים חוץ מחיתולים, גרייפווטר, נדנוד של זאטוטים הפוך על היד וכו'.
ת ע נ ו ג
4 בדצמבר, 2006 בשעה 1:53
אבל ירי,
הלא אתה יודע שבקרוב מאוד אצלך.
כך שנחסך ממך העונג של לצחוק מהצד.
אתה הולך איתנו!
טוב נו… כשתהיה הורה לילדה בת שבועיים תבין!