החברים של פיתה

3 תגובות לפוסט "למה אמא עצובה?"

1. מאת eranzen:
   28 בדצמבר, 2006 בשעה 4:04

   רבקה המקסימה והכנה!!!!
   אני אישית לא דיברתי איתך על זה מתוך פולניות שלא לעורר אצלך משהו שלא קיים עדיין.
   אל תדאגי למרות הנטיה שלך, מה שעובר עליך כרגע יחלוף כלא היה , אין קשר בין העבר להווה.
   לאט לאט את תפסיקי גם עם הכדורים, שאגב אני מכירה עוד 2 נשים אחרי לידה שמקבלות אותן.
   לי אישית היו כמה שבועות מאוד קשים עם ההורמונים של אחרי הלידה, אני היום מרגישה כבר טוב , חוץ מהבכינות והרגשנות שמסרבים לעזוב.
   את כל כך צודקת בכל מה שכתבת , אני אישית פה בשבילך תמיד ובשיחה הבאה שלנו בטוח נדבר על זה :-).
   נשיקות, אהבה וחיזוקים.
   אמא של יוביס

2. מאת ziki:
   28 בדצמבר, 2006 בשעה 7:25

   פילה העם איתך!
   אל חשש - את אמא מעולה, כך את עכשיו, וכך גם תמשיכי
   רק למה את לא לוחצת שערבי הישרדות קוק איילנדס ימשכו?
   החבר'ה חוזרים לכשירות מבצעית
   וחייבים להתחיל לראות
   יש לכם חסך ירי וציקי בהופיין 3
   לא לדאוג אנחנו כבר רוצים לבוא
   שקנאי הציק ציק

3. מאת מחשב נייד ארנסט:
   29 בדצמבר, 2006 בשעה 2:37

   רבקה יקרה,

   בתור בחורה שנוטה לחרדות גם כן, אני יודעת ומכירה את המצב הזה, יודעת שהוא יכול לקרות ויודעת כמה חשוב לדבר על הנושא- ולא להתבייש. אולי טיפול של 5.5 שנים החדיר לי את המוטיבציה לדבר על הדברים האלה, או שאולי זה רק נתן לי את המקום לעשות את מה שרציתי לעשות עם כל הדברים האלה שנקראים חרדות, אבל אני יודעת שלי עוזר דיבור על הדברים האלה משתי סיבות- אחת, כי זה משחרר. זה כבר לא רק הספקולציות הכי נוראיות בעולם שמתחוללות אצלי בראש אלא משהו שאני חולקת עם אנשים (כמובן שיש לדעת עם מי אפשר לדבר על זה ועם לא, יש כאלה שממש לא יודעים מה לעשות עם המידע הזה) וזה כבר פחות נורא ועושה מקום ומאוורר. אגב, אני חזרתי לכמה שיחות בשיא החרדות שהיו לי במהלך ההריון עם הפסיכולוג הנודע, וזה מאוד עזר לי בעיקר ברמת האיוורור. סיבה שניה- כשמתחילים לדבר על זה אז לומדים על המצב הזה עוד, מה שנותן יותר כלים להתמודד עם זה. זה כמובן לא מגיע בשניה וזה לוקח זמן, אבל פתאום נתקלים בחרדה, ולפתע מרגישים עם יותר כלים להתמודדות. וזה קרה לי ממש אתמול.
   אז אני בעד שתדברי על זה, כמה שיותר, עם האנשים שמתאים לך לדבר על זה, עם אנשים שאת מרגישה בנוח לדבר על זה, זה מאוד חשוב בעיניי.

   בתור מישהי שטיפלה בנשים עם חרדות ובתור מישהי שעוסקת ברפואה סינית, אני שריינתי לעצמי פורמולה שנקראת פוסט פרטום, פורמולה על טהרת צמחי מרפא סיניים שכל ייעודה הוא לטפל בנשים לאחר לידה.
   אפשר להתחיל לקחת אותה גם חודש וחצי אחרי לידה, ועם מה שאת מתלוננת עליו זה יכול לעזור.
   אם תרצי, אני בשמחה אפרט לך עוד על הפורמולה וגם אתן לך מרשם ללכת לקנות אותה פה ברמת אביב. לא במקום הכדורים שאת לוקחת כמובן.
   יש הסבר מאוד פשוט מאחורי הפורמולה ואני אשמח לכתוב לך על זה פה או אספר לך על זה טלפונית.

   בנתיים, לאור ניסיוני האישי בכל הקשור לחרדות- לקחת את הכל יום ביומו ולעשות כל מה שאת חושבת שיכול לעזור לך, וזה ממש לא משנה מה זה יהיה, העיקר לטפל בזה, כפי שאת עושה, ולא להזניח.

   נשיקות,
   אי.

לכתוב תגובה

שם (חובה)

דואל (לא יוצג בשום מקום) (חובה)

אתר