גבירותיי ורבותיי, הלא יאומן קרה.
אמש התפרסמו ציוני בחינות מועצת רואי החשבון בביקורת, ועבדכם הנאמן קיבל את הציון הנפלא 60.
בזאת תמו כל חובותיי האקדמיות, וכל מה שנשאר זה שהפז"מ ידפוק, ואי שם בתחילת 2008, אוכל להוסיף לשם שלי את הקידומת/סיומת "רוח". לא בדיוק חלום חיי, אבל בהחלט נקודת ציון ראויה.
אני רוצה להודות להוריי שהביאוני עד הלום,
לעשות אצבע משולשת לכל אלו שאמרו לי בסימסטר הראשון שכמו שאני לומד, אני לא אסיים את התואר הזה,
ולברך את כולכם בברכת גמר חתימה טובה וצום קל.

נכנעתי ללחצים.
ביום שבת הקרוב, ה-16 לחודש, תערך מסיבת יום ההולדת ה-30 של גדי.
האירוע העצוב יתקיים באברבוך (ככר דזנגוף), ואתם מוזמנים בהמוניכם.

אני! אני!
63 במבחן בחשבונאות פיננסית של מועצת רואי החשבון. מבחן שאנשים חורשים אליו במשך חודש, ואני חיפפתי אותו במשך כשבוע. דפקתי את המערכת.
חסר עוד ציון אחד בביקורת, אבל זה מבחן אינפנטילי בהשוואה לפיננסית, שכל סטאז'ר מוכן לחתום על כשלון בו תמורת מעבר של פיננסית. זהו, המכשול הגדול ביותר בדרך הוסר, ואם שום דבר בלתי צפוי לא יקרה, אני אהיה רואה חשבון בעוד כשנה ומשהו. מי היה מאמין.

והייתי מכניס תמונה של חתולביץ', אבל אין לי מושג איך מעלים פה תמונות מהמחשב שלך.

שנה עברה, בלי לשים לב, מאז הפיל פרסם פה הזמנה למסיבת יום הולדתי ה-29, והנה בעוד שבועיים יחול יום הולדתי ה-30.
לא נשכח שאף אחד מהנוכחים פה לא טרח להגיע למסיבה, ואפילו הפיל והפילה איחרו בשלוש שעות…
מה אעשה השנה? עזרו לגדי לנצל את יום הולדתו.

לאור ההתדרדרות שחלה בפוסטים האחרונים (הינט הינט יובל), החלטתי להרים את הכפפה, לשים אותה על היד, ולהוריד לכם סנוקרת.
אני שמח לבשר, שהסינגל החדש של להקת הדורבנים – בלדה בשם "כל מה שרצית", עבר היום בקריאה ראשונה את וועדת הפלייליסט של גלגלצ, ובימים הקרובים תוכלו להנות ממנו, ובתקווה שהוא יבוא על חשבון השיר המעפן של נינט.
בברכת ט' באב שמח.

קודם כל מאוד מחמיא לי שלא הוזכרתי ברשימת האנשים שנעלמו מהאתר הזה – לא ברור אם זה בגלל שעדיין הגבתי פה או בגלל שאני לא נחשב כחלק אינטגרלי. בכל אופן, כך או כך, קבלו פוסט.
למי שיודע או לא יודע, ביום שני בשעה 11 בבוקר, אני ניגש לבחינה בחשבונאות פיננסית בירושלים, הרי היא בחינת מועצה (מועצת רואי החשבון). זוהי הראשונה משתי בחינות שנותר לי לעשות במועצה (והקשה מביניהן), וחוץ מזה רק צריך שהפז"ם ידפוק בארנסט.
אז כיאה לי, לא ממש למדתי כמו שצריך למבחן הזה. אם אנשים לומדים חודש, אני תמצתתי את זה לשבוע, פחות או יותר. אם אני עובר את המבחן הזה, אתם יכולים להכריז עלי כעל גאון באופן רשמי. אבל כנראה שאכשל. בכל מקרה, כבר לא ממש אכפת לי, נגמר לי האוויר לגמרי.
מחר לעומת זאת, גמר המונדיאל, הכי לא מעניין שהיה בעולם. המונדיאל הזה הוציא את החשק מלראות כדורגל. משחקים טקטיים, משעממים, בלי גולים, בלי ארועים, מאמנים מסריחים שגרמו לפייבוריטיות לעוף (ארגנטינה וברזיל), וזהו. מרגע שפורטוגל עפה, איבדתי עניין באופן רשמי.
אז אין בעצם דילמה, מחר אני אחרוש במקום לראות את המשחק. גם ככה בטח יגמר 0-0.

במסגרת התחרות על התואר המפוקפק "מסכן החודש" (את התחרות החל בלי שהתכוון לכך, אלעד באחד הפוסטים הקודמים), אני מציע את מועמדותי לזכיה:
את התואר סיימתי כבר, אבל במקום להתענג עליו, נרשמתי לשנת השלמה בראיית חשבון לקראת בחינות המועצה. אז את הסימסטר הראשון עברתי בקלילות כזו מפתיעה, שלא נכחתי באף שעור בסימסטר השני.
מחר יש לי מועד ב' ראשון בחשבונאות פיננסית, מבחן של 7 שעות שתמיד מוארך ל-9. זה החומר הכי מגעיל בעולם והמבחן עצמו הוא סיוט שלא ניתן לתאר במילים.
אז מעבר למועד ב' הזה, שבגללו כבר כמה ימים אני בהסגר ביתי, מנסה ולא מצליח ללמוד והולך כנראה להכשל בו שוב מחר, קיבלתי היום הודעה שנכשלתי גם במבחן במיסים וביום ראשון הקרוב יהיה לי עוד מועד ב'.
ושתבינו, נקודת האור היא שאם אני עובר את המבחנים האלו, יש לי מבחני מועצה ביולי.
מישהו רוצה להתמודד איתי על תואר המסכנות?

שלום לכל הזוגות ולרווקים הבודדים שעוד נותרו בין חברי החברים של פיתה. יש כמה סיבות לכך שהחלטתי לספר פה סיפור פורימי מליל אמש. הראשון שבהם הוא שמשום מה אני תמיד אזכור לליכטר ולצנציפר חסד נעורים מאותו ליל פורים קטלני לפני כמה שנים באיזה מועדון תל אביבי. למי שלא זוכר, התחפשתי לכדורסל (לא לשחקן, לכדור הצהוב שהיה אז), אספנו את רבקה ונפגשנו עם ערן באיזו מסיבה רווית אלכוהול משובח ממיטב תוצרת הארץ ועוד כמה דברים שהשתיקה יפה להם. בהיותי שומר מצוות אדוק, קיימתי את מצוות עד דלא ידע, והקאתי בקרטון שערן הביא לי. הקאתי גם בדרך הביתה, ואני גם זוכר שיצאתי מהאוטו לדחוף איזה אוטוביאנקי שנתקעה בפקק ברחוב הירקון – בקיצור, חוויה.
הסיבה השניה היא כי סתם בא לי לכתוב ואין לי איפה ומי שיקרא, אז אכלתם אותה.
אני לא אלאה אותכם בפרטים המשעממים, הלכתי עם חבר למסיבה של חברים בבלנד (מה שהיה פעם הוילה פולק), קיימנו את מצוות עד דלא ידע, והוא בשכרותו התחיל עם בחורה די מעצבנת. מכאן והלאה הפרטים לא ברורים – מה שכן ידוע, זה שבמהלך שיחתם הערה על הא ועל דא, הוא אמר לה ש… יש לה ריח רע מהפה.
פתרונות לד"ר וקנין/צנציפר?
האדם ההגיוני היה קובר את עצמו, והולך בלי לאמר מילה. אבל בחורות זה לאו דווקא אדם הגיוני, קל וחומר בחורות ששתו. היא סירבה לתת לו ללכת, הכריחה אותו ללכת איתה לשתות קפה, סחבק נתקע בבלנד מחכה לזוג המוזר כי המפתחות של הבית שלי היו אצלו בדירה, והוא בשלב מסויים נמלט מפיה המסריח. דיווחים מספרים שבדרך לקפה היא קנתה חבילת מנטוס בריח מנטה ואכלה 8 מהם.
בקיצור, בעוד אנחנו עומדים בחוץ ומקשקשים עם כמה חברים, היא נופלת עליו שוב. הוא מתנער, ואנחנו צועדים לכיוון הרכב, מדסקסים את העניין בקול רם, כשהיא לפתע מגיעה בריצה ומפתיעה אותנו מאחור. רצתה שהוא יקח את הטלפון שלה, ותו"כ שהוא מתחיל לרשום היא אומרת "אני לא מאמינה, מי אתה בכלל שאני אתקשר אליך?" – הגיון ובחורות ששתו כבר אמרנו?
כיאה לגבר שראה "חיזור גורלי" הוא אמר לה שהיא צודקת, ושנינו הסתובבנו ללכת באותו הרגע, משאירים אותה עומדת מתחת למגדל שלום לא מסופקת.
מסקנה: TTLS
והמבין יבין.
פורים שמח.

טוב, כמו שדדי כתב, ביום שבת בדנזל, רחוב הצפירה 19 תל אביב (יד חרוצים, ליד הדום).
כניסה חינם, הרבה אנשים טובים, ריקודים ואלכוהול – מי שהיה בשנה שעברה מכיר את הסגנון, ומי שלא (HINT HINT) דיר באלאק אם לא יגיע השנה.
אגב, כל המרבה הרי זה משובח – חברים וחברות שלכם מוזמנים.
בברכת מזל טוב לאושיק ובקרוב אצלך אלעד,
גדי אינפלד.