שונאת חגים!!!!
יום שלישי, 4 באוקטובר, 2005אני מצטערת שכניסתי הראשונה לחברים של פיתה (או במקרה שלי אשתו האהובה וה הההורסת של פיתה) מלווה בכותרת כה מרנינה אבל זו פשוט האמת. כל שנה שאוירת החג מתחילה להתפשט במחוזותינו (זה כולל גם את סוכות ופסח כמובן) מתחילה לי צמרמרה בתחתית הגב הנה זה מתחיל!!!!! אז קודם כל הנושא הכאוב של המתנות נראה לי שלאמא שלי יש חדר סודי אליו היא משליחה את כל מתנותי הצנועות בתקציב של 200 ש"ח (אם לא אז איפה לעזאזל הקערה שקניתי לה שנה שעברה!!!!!). שיטוטים אין סופיים בקניון בין חנויות גולף אנד קו, נרות בשינקין ושאר ירקות מניבים בד"כ סבונים \נרות\קערות ודומיהן השנה שניים במחיר אחד סטנד+נר שיחקתי אותה!!!!. דודתי המסכנה שנתקלת בכל שנה באותה בעיה (כבר אמרתי שראש השנה היא סימן לכל השנה?) בחרה בסוף בסט כוסות נחמד רק בשביל לגלות שלאימי היקרה יש כבר כוסות כאלו למכביר עומדים בארון כמו חילים ללא שימוש וכמובן ללא טיפת אבק (איך היא עושה את זנה ולמה זה לא עובר בירושה כמו הכוסות….) וכל הסיפור הזה עוד לפני הארוחה עצמה!. גם לאמא של דדי אני קונה מתנה . רת האמת שזהו טרנד חדש שהנהגתי במשפחת ליכטר לא שלמישהו זה מפריע כי כל שנה אני קונה ובדרך כולם מצטרפים…לאמא שך דדי אין חדר סודי וכפולניה טובה היא דואגת בכל פעם שאני באה להציג את שלל מתנותי על הבופט. רק עכשיו הבנתי אבל-לאחות של דדי בקיבוץ יש מכירת בזאר שנתית וזו התקופה שבא המתנות נעלמות. מעניין. טוב אני חייבת לעוף לעוד ארוחה . המשך יבוא. הפילה.
