כותרת משנה
מה קרה צריכים מלחמה בשביל לכתוב?
שלום לכולם
לפי ההשתתפות הערה של כולם באתר אני בטח אכתוב לעצמי שיהיה…
היום יום שלישי וזה אומר שאני ופיתה נמצאים בבית כל אחד עסוק בעיניניו פיתה למעלה עובד ואני למטה עובדת על עוד תיקונים לעבודת גמר כי פעם בארבעה חודשים צריך לעבוד עליה ובטח מתישהו ב 2010 יהיה לי רישיון קבוע…
אני מתארת לעצמי שרובכם בעבודה קוראים את זה (בעצם אף אחד לא קורא באתר אז אני מתארת לעצמי שרובכם בעבודה נקודה.)
ומה אני אגיד לכם? ממש כיף לי בבית!!!
ואני חוזרת לכותרת "העבודה היא חיינו" מי המציא את המשפט ההזוי ההזה?
יסלחו לי כל הדודים והסבים שלכם (כולל אלו של פיתה) אבל "העבודה היא חיינו" היא לא איזו סיסמה נאצית שבאמצעותה שיכנעו את כל החרוצים למינהם לעחות לרכבת ושלוש ארבע לעבודה?
מה זה חיינו?
האם חיינו זה לקום בשש וחצי בבוקר לעבוד כל היום כך שלקראת ארבע אתה כבר מקלל בלב כל אדם שאתה רואה (ואני מדברת על עצמי אתם בטח חושבים על עוד מסמך במחשב שבא לכם למחוק…). האם חיינו זה לגרור את עצמך הביתה בשבע וחצי במקרה הטוב להתרסק מול רוקדים עם כוכבים עם ארטיק ביד ולהירדם מול סיינפלד בלי צחצוח שיניים?
או שמה חיינו זה לקום יקיצה טבעית בעשר לאכול ארוחת בוקר עם הבן זוג שלך בסלון (להלן הפיל) לקרוא עיתון בנחת ולא רק את הכותרות (להלן אני לא ממהר לשום מקום) להישאר בפיג'מה עד שלוש בצהריים (להלן כל החברים בעבודה אף אחד במילא לא יבוא לבקר) ושההחלטה החשובה ביותר שלך היא לאן נלך לאכול צהריים?
אלה החיים!!!
ושמישהו יקום ויגיד לי שלא!!
כמובן שיש את עינין הכסף שעובדים בשביל להתפרנס
ןמעל במה זו אני רוצה להזכיר לכם את המשפט הגאוני והאלמותי שלי
העבודה לא שווה את הכסף!!!
חיי הבטלה שווים זהב
עזבו זהב יהלומים
בנוסף אני והפיל שמנו לב שכשאנחנו עובדים יותר אנחנו מבזבזים יותר!!
עדיף להישאר בבית ולבזבז פחות
תאמינו לי אין כמו בבית
אז לכל אלו מבינכם שבעבודה עכשיו ליבי עליכם (או אליכם)
אין לי מילות עידוד
אולי אני אראה קצת טלויזיה?
לפני סינון הקללות אני עובדת מחר וביום חמישי ואז נהיה באותו חרא
ביי
הפילה
נ.ב- לילי החצופה גורמת לי לעליות משקל היסטריות בחודשיים האחרונים והטרימסטר השלישי עודנו לפני. מה לעשות לפני שהכינוי החותם שלי (להלן הפילה) יהיה ממש אמיתי ואז הוא לא יהיה יותר כינוי אלא קרוב יותר לתאור?
והחודש היא כבר שנתיים אצלי
