אז קודם כל התנצלות קטנה, היכולת שלי לכתוב ולהגיב באתר נפגעה בצורה משמעותית כשבעבודה שלנו,
התקינו את התוכנה המהוללת ESAFE שאמורה להגן על מחשבי החברה,
אז ESAFE החליטה שהאתר שלנו מסוכן ואי לכך פשוט חסמה אותו ואין לי גישה אליו מהעבודה וזה לא יפה ומגביל
את היכולת שלי להשתתף.
חוץ מזה ימים רווי דאגה עוברים על כוחותינו.
ג'ובי בצו 8 בצפון
קרבל (של דניאלה) בצו 8 בצפון
וציקי אוטוטו הולך לצפון בצו רגיל.
הדאגה הייתה יכולה לפחות מעט אם הייתי מרגיש שהעניינים מתנהלים פה כמו שצריך,
וזאת לא התחושה בכלל.
האם חידשנו את כח ההרתעה של ישראל במחיר של 100 הרוגים ונזקים של מיליארדים לכלכלה?
אני חושב שכשגם שר ההגנה הסורי וגם נסראללה אומרים לצה"ל "אלהן וסהלן" אנחנו מוכנים לקרב,
זה לא ממש כח ההרתעה שאותו שאפנו להשיג.
הגימגום המטומטם הזה של ההנהגה שלנו עולה לנו ביוקר עכשיו וגם יעלה לנו ביוקר בריבית דה ריבית בעתיד.
בשוטף הפלשתינאים פשוט יושבים עכשיו ורושמים, איך מנצחים את צה"ל. עם הגבול הפרוץ במצרים גם
לא תהיה להם יותר מדי בעיה להשיג בזמן הקרוב מאוד גם קטיושות וגם טילי נ"ט שיפצחו את המרכבות שלנו.
בלא שוטף צבאות ערב יושבים ורושמים ופחות ופחות מתרשמים מאיתנו.
אני לא יודע מי האחראי פה לניהול הכושל של העניינים?
ראש הממשלה?
שר הביטחון?
הרמטכ"ל?
אלוף הפיקוד?
מתישהו נגלה מה קרה פה, אבל בינתיים אני בטוח שכולם כבר מכינים את התירוצים לעתיד.
האגואים המנופחים שלהם כרגע לא נותנים להם ולא יתנו להם פשוט להודות בכישלון,
וצרף ולו לזמן קצת לממשלה, את ביבי וברק ואולי את מופז למתאם פעולות במשרד הבטחון.
לא רצינו את פרץ באוצר אז קיבלנו אותו בביטחון, המליארדים שלא רצינו שיבזבז שם, בוזבזו בכיוונים אחרים.
קטונתי מלהציע את עצמי כגנרל, אבל נדמה שב-4 שבועות האחרונים, כל אזרח קטן, וגם החיזבאללה,
מבין את שרשרת הטעויות של הלחימה בצפון ואיך צריך לתקן אותן, ורק האחראים מבינים בסוף.
רק מהאוויר… רק מהאוויר כוחות מיוחדים… רק מהאוויר פלוס חטיבה… יותר עמוק… רצועת ביטחון… עד הליטאני…
כן ולא וכן ולא וכן ולא ובינתיים החיילים חוטפים.
כל יום הם צריכים להכנס לאותו שטח שנכנסו אליו אתמול,
נכנסים ויוצאים ואותה מטרה וכל יום 4 חיזבאלונים חדשים גובים את הקורבנות באותם מקומות.
מישהו חושב היום על תחכומים? על לא ללכת ראש בראש איפה שהם מבוצרים? על לא להוריד את העוצמה
שלך פעם אחרי פעם כדי לתת להם את הצ'אנס להילחם בך שווה מול שווה.
היה אתמול את הסרט של חיים הכט על חיל האוויר.
מדובר באוסף של 10 סצינות, כשפעם אחרי פעם, הוא שואל כאילו במקרה למה הצבא לא משתמש בכל הכוח
והטייסים עונים לו…: "אתה לא מבין… ככה אנחנו מוסריים יותר… אנחנו מנצחים פעמיים, גם בלחימה וגם במוסר"
נשבע לכם הסצינה הזאת חזרה על עצמה בערך איזה 5 פעמים.
"אתה רואה פה? הנה לא ירינו… ופה? הנה יכולנו ולא ירינו…"
והתוצאות: לא נירה על בניין אולי נפגע באזרחים? -> 2 לוחמי שייטת פצועים קשה.
לא נירה על המשגר הזה יש לידו 3 ילדים. -> רק היום נהרגו 2 מנפילת קטיושה, אחת מהן תינוקת.
זה מזכיר לי את אותו פספוס שנכנס לריב ומחטיפים לו על ימין ועל שמאל ושואלים אותו למה לא החזרת,
והוא עונה שזה לא מוסרי ללכת מכות, אבל חכו חכו, אם באמת יעצבנו אותו או הו הו מה הוא יעשה.
לא גמרתי להתלונן.
התחושה מאוד קשה.
אני מקווה שמהר מאוד אחרי המלחמה הזאת נבין מי אחראי,
וכן אפילו נלך לבחירות חדשות אם צריך.
הפיל
והחודש היא כבר שנתיים אצלי
