שלום לכולם!!
זה זמן רב שלא כתבתי אבל אני לא ממש יוצאת דופן….
בד"כ אני פשוט חסרת מוזת כתיבה אני מתישבת מול המחשב וכל מה שבא לי זה לשחק זומא
אז
התישבתי מול המחשב ואין לי זומא
למעשה אין כלום על המחשב!!
האם אני מחוברת למחשב החדש? אין לי מושג.

אז מה הקטע של הכותרת?
אמש אני והפיל צפינו בתוכנית האהובה עלינו הכרישים ולפתע הפיל שם לב שהבחור המציג את רעיונו לכרישים בעצם מציג רעיון שגדי הציג בפנינו לפני כמה שבועות. כמובן שאני והפיל ביטלנו בזלזול את הרעיון של גדי כי מה כבר אפשר לצפות ממישהו שאפילו סמסטר א' לא יעבור (סליחה גדי סליחה!!!!!).
בקיצור לא רק שהם לא צחקו עליו הם השקיעו ברעיון שלו !!!! ואני והפיל אם היו לנו כובעים היינו אוכלים אותם! אבל אין לנו כובעים ולכן אני אכלתי תפוח והפיל אכל פסטרמה.
זה העלה אצלי זכרונות של כמה רעיונות גאוניים שלי שהתקבלו בביטול ובניפנוף ידיים ולאחר מכן זכו להצלחה מסחררת במחוזות אחרים למשל
גן יומי לכלבים
תשלום כרטיס טיסה על פי משקל הגוף
סגירת כל החנויות למידות גדולות (לא חנויות לנשים בהריון אלא סתם דאבות) וקנס למוכרים מידות גדולות
ושכחתי כרגע מה עוד

לכן אני קוראת מכאן להצטרפות כולם לתוכנית בעלת השם המקורי ביותר "התנינים"
כל רעיון שיש לכם העלו אותו כאן לפנינו
וזיכרו אין דבר כזה רעיון גרוע יש רק אנשים גרועים שלא מבינים רעיונות מעולים….

בואו נחזור אלי
כפי שאתם רואים (או שלא) השעה שלוש וחצי אחר הצהריים ואני בבית למה?
אני לא ממש הרגשתי טוב בימים האחרונים נתקלתי בהתקפים של קוצר נשימה וחולשה וחוסר יכולת לעלות אפילו את המדרגות בבית.
הרופאים לא ממש יודעים מה זה והאבחנות נעות בין חוסר ברזל לבין לחץ נפשי.
לחוסר ברזל אני לוקחת ברזל ולגבי הלחץ הנפשי ממש לא בא לי!!!!

תגובות, ביקורים וטלפונים יתקבלו בברכה שכן את הימים הקרובים אני אעביר בביתי ואין לי אפילו זומא!!!!

ביי הפילה.

אין לי כח לעשות הגהה אני מתנצלת מראש על השגיאות

גבירותיי ורבותיי, הלא יאומן קרה.
אמש התפרסמו ציוני בחינות מועצת רואי החשבון בביקורת, ועבדכם הנאמן קיבל את הציון הנפלא 60.
בזאת תמו כל חובותיי האקדמיות, וכל מה שנשאר זה שהפז"מ ידפוק, ואי שם בתחילת 2008, אוכל להוסיף לשם שלי את הקידומת/סיומת "רוח". לא בדיוק חלום חיי, אבל בהחלט נקודת ציון ראויה.
אני רוצה להודות להוריי שהביאוני עד הלום,
לעשות אצבע משולשת לכל אלו שאמרו לי בסימסטר הראשון שכמו שאני לומד, אני לא אסיים את התואר הזה,
ולברך את כולכם בברכת גמר חתימה טובה וצום קל.

אכן נפל דבר – ציקי והפיל חברו והקימו את יצירת המופת – המשרד-בית.
לא הייתי עוד – אבל מספרים שדבר כזה עוד לא נראה במחוזותינו, ולכן שהם הודיעו לי על חנוכת המשרד-בית החדש באירוע רב משתתפים, בו הם יפתיעו אותנו במיטב הבשרים, הסלטים ומוצרי גסטרונומיה שלא מהעולם הזה – מיד אישרתי את השתתפותי, ואף רתמתי עוד חברים לאירוע המשמח (מה לא שמעתם? לא הוזמנתם? התקשרו מיד לברר במשרד היחצ"נים הקרוב לביתכם).

זה המקום להיות – ומי שלא שם – לא קיים!!!!!

אז בהצלחה לצמד החדש-ישן, שיצליחו – ציקי בחדרו ופילי ובמשרדו (ולפעמים על המיטה של ציקי עם תפוצ'יפס מול ערוץ האופנה באמצע היום…)

טוב אני מבין שאף אחד לא שותף ל SHARING החדש שלי ושל דדי
לא קיבלנו מתנות ,חמסה , ברכת הבית וכו'
באמת יפה לכם
אז אנחנו נמשיך לחכות
בינתיים נמתין לבואו של צנצ חדש לעולם – לא הגיע הזמן שיפסיק להתפנק ויבוא לבקר?
ונזרוק בזאת כפפה…מתראים ביום כיפור בערב לסיבוב המסורתי?
טשובות לשלוך בדוער

אני משתתף באיזה תוכנית (לא זולה אבל) מעולה, שבבסיס עוזרת לי לפתח את ה"עסק" שלי על בסיס תכונות האופי שלי.
עוד מעט אני אצטרך את שיתוף הפעולה שלכם בנושא, אתם כבר תראו.
הקיצר עברתי שם מבחן אופי קטן כדי לגלות את היתרונות והחסרונות שלי כ-פיל.
וראו איזה פלא, המבחן צדק.
בין היתר המבחן ציין ש"עבודה פיזית כלשהי זה ממש לא בשבילי ואין לי מה לחפש שם" הפלא ופלא איך הם ידעו?
ולמה אני מספר לכם את זה?
כי השבוע היה שבוע לא שגרתי מבחינתי:
1. ארזתי את החדר עבודה (בעזרת הפילה)
2. הובלתי את החדר עבודה לדירה של אלעד (בעזרת המובילים)
3. סייעתי לג'ואנה לצבוע את מה שהיה החדר עבודה (היא צובעת ואני דוחף ארגזים ששוקלים טון מצד לצד כדי שזה לא יפריע לה)
4. פירקתי והרכבתי את המחשב שלי איזה 20 פעמים.
5. זהו

עכשיו כביכול הרשימה קצרה ולא נוראית.
אבל אני גם סבלתי וגם נפצעתי, קבלו שריטות ביד שמאל ברגל ימין, זרת קטנה ברגל ימין כמעט שבורה, מכות בראש בלי סוף וגב די תפוס…
וזאת רק רשימה התחלתית.
עד סוף שבוע הבא נגמור להכין את חדר השינה שלנו ונתחיל להכין את חדר השינה של לילי.
(אגב הערה אל העתיד – מה הסיכוי שאת "לילי" שיושבת עכשיו בבטן של אמא שלך ומענה אותו בצרבות ומחנקות קוראת את הפוסט
הזה בשנת 2021 וצוחקת?)
ואז נגמור עם העבודה הפיזית ונתחיל בעבודה האמיתית שזה להזדרז להכין BBQ בדירה של ציקי לפני ש"יוסי" של ערן ודלית פורץ החוצה.
אז היכונו לחומוס ולשיפודים ירי כבר חושב על הבשר והפילה חושבת וכמעט מקיאה.

חג שמח לכולנו ושנה טוב – ירי מה עם איזה עיצוב שנה טובה הכל אני צריך להזכיר לך?

הפיל
נ.ב.
לגטיניו צחיק ושאר חברי הצבא.
נויפלד פתח בלוג והוא נמצא פה:
http://www.shirbut.com
תמיד ידעתי שהוא כותב טוב ובמיוחד אני אוהב את העיצוב של הבלוג שלו.
כולם מוזמנים לקרוא גם מי שלא היה איתנו בצבא.

הנה טעימה למי שצריך שכנוע למה לבוא אל בית הפילים:

מי להישרדות אליי!

תראו את האתר הזה
משווה אתכם לאנשים מפורסמים:

http://www.myheritage.com/

התקופה הקרובה היא תקופה של שינויים רציניים.
למרות שהפילה לא תסכים אני והיא כבר מתקדמים בהכנות לקראת בואה של לילי.
עגלה בחרנו (מוצי 4Rider הקלה).
חדר כבר בחרנו – שילב מיטה + שידה בצבע שמנת.
אפילו כורסא מתנדנדת הפילה בחרה ואחותה סטפי (לא החתולה) התנדבה לקנות לה.
אמא שלי כבר הודיעה לי שהספר של הלוחשת לתינוקות כבר בדרך,
הפילה ארזה חצי מהחדר עבודה שלנו בהכנות לקראת הצביעות והמעברים.
אוטוטו ציפי תפנה לי את המשרד העתידי וחודשיים אחרי זה אני אגיד שלום
לעבודה שלי באיזי ואפנה לדרך אחרת.

אנחנו מסתכלים על הורים טריים שנמצאים סביבנו ומנסים לראות וללמוד
מה שאפשר מכל אחד, מסר מספר אחד זה להירגע ולהנות ואני לא יודע למה
אבל אני די בטוח שזה הכיוון שאליו אנחנו הולכים.

עם כל הבלאגן שהשינויים האלה יוצרים לנו בחיים לפעמים אין ברירה ועם כל המטלות
פשוט צריך להסתכל צעד אחד קדימה וככה להתקדם כשבראש המטרה הסופית שאליה
אנחנו רוצים להגיע. (ולא אני לא מדבר פה רק על משימות של צביעת חדרים).

חוץ מזה החיים טובים ויפים ומחייכים אלינו ולילי מחייכת לה מבפנים
מחכה כבר לבוא, דופקת על הדלת ושואלת מי זה האבא הזה שעושה קולות דבילים
ומדבר אל אמא בלשון רבים נקבה כל הזמן.

הפיל
אגב מומלץ לכולם לקרוא את הכתבה הזאת:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3301654,00.html
ובמיוחד לקרוא את התגובות לכתבה.
האנונימיות שנותנת האינטרנט למגיבים חושפת אצל אנשים רגשות מוחבאים שלא
תמצאו בשיחה יומיומית.

נכנעתי ללחצים.
ביום שבת הקרוב, ה-16 לחודש, תערך מסיבת יום ההולדת ה-30 של גדי.
האירוע העצוב יתקיים באברבוך (ככר דזנגוף), ואתם מוזמנים בהמוניכם.