אהלן חבר'ה ומה העניינים?
נו אז יש צאצאים חדשים בשבט, ועוד ידנו( ב"ה , בלי עין הרע ובקרוב) נטויה היא
אז זה כבר דבר משמח
וחוצ מזה - קורס באוניברסיטה גרם לי איפשהו לחשוב אולי בכיוון אחר
להיות עצמאי ולהיות חלק מיזמות עיסקית
זה נורא מטריד מחד אך בה בעת גם מרגש ויכול לשדרג משמעותית קריירה
אז מי לה' אליי?!
רעיונות והצעות יתקבלו בברכה
נ.ב. היה פנדל ( :
תכירו בבקשה את לילי (השם עדיין זמני) שהגיחה לעולם ב 19 בנובמבר בשעה 00:09
22 שעות של צירים נאלצנו (יותר נכון נאלצה רבקה) להעביר בבית הסיפור ארוך
אבל השעה 3:40 בבוקר - ואני סחוט מעייפות.
אז קבלו בינתיים וידאו קצרצר ותמונה מה אתם אומרים? יש דמיון?
ולתמונה עם רבקה - אני אתן לה לבחור כשנחזור מהבית חולים 
אכן כן מי היה מאמין?
אבל יש משהו אחרי זה נכון?
נראה לי שבהריון ראשון מתרכזים בעיקר בהריון ובהכנות ולא ממש מבינים שבסוף התהליך יש תינוק ו
he is here to stay!
אני כאילו נורא סקרנית מתי היא תצא ואיך היא תראה בלונדה או שחרחרה עיניים כחולות או חומות ומה המשקל
ואז אני ופיתה נגיד מגניב נורא מרגש אפשר לקחת אותה עכשיו יש לנו שני פרקים של לוסט והישרדות אחד לראות…….
ואז יגידו לנו לא
ונגיד
"מה היה פרק לקט?"
ואז יגידו "לא היה פרק רגיל" ויהרסו לנו הכל ויגידו מי עף
"אבל הילדה"
"מה איתה?" נשאל
"היא באה איתכם" ויעשו עם הראש הצידה כמו שויואן לוגסי עושה
ואולי אז נבין שאומנם אנחנו חוזרים הביתה בלי בטן אבל עם משהו שהוא הרבה יותר עבודה ודאגה מבטן
מוזר….
אז לפי הספירה יש עוד שבוע
לפי ההיסטוריה המשפחתית יש עוד 3 שבועות
אז אין לדעת
מזל שאני ופיתה מתחזקים את האתר
וכולם סתם…..
הפילה.
מחשבה ראשונה -
כמה חודשים אחרי מלחמת לבנון השניה אם צדק או בלי צדק זה לא משנה,
בפינה אפלה וחשוכה בבית של מישהו מאוד מאוד עשיר, נפגשו פורום שליטי
התקשורת וההון ( זה הפורום שבאמת מנהל את המדינה ) והחליטו שהגיע הזמן
להעיף את חלוץ ו ע כ ש י ו.
נכון שזה נשמע לגמרי "תיאוריית קונספירציה" אבל תשימו לב למה שקורה
בשבועיים האחרונים בעיתונות בפרט ובתקשורת בכלל ותגידו לי אם זה
לא נראה כמו קמפיין מאורגן.
מחשבה שנייה-
כל פעם אחרי שמשודר משהו אצל אמנון לוי או כלבוטק המשטרה עוצרת את הפושע
המדובר ומתגאה בזה מאוד.
ואני שואל, האם באמת יש למשטרה במה להתגאות?
מה קורה פה בעצם?
- הקורבנות לא מגיעים להתלונן במשטרה כי הם יודעים ששם לא יקרה כלום
- המשטרה לא מסוגלת בכלל אפילו אם היא רוצה לסגור קייס נגד מישהו
אז יש תחליף!
אפשר לגשת לאמנון לוי, הוא בעזרת טכנולוגיה מ ת ו ח כ מ ת ביותר של מצלמה
וסוכן סמוי, אה… סליחה … התחקירנית שלנו, תופס את הפושע והמשטרה באה בסוף
לתיק מוכן לבית משפט.
הקיצר נראה לי מעוות.
3. דריה פלג זה פשוט יציאה גאונית של עלמה זק וארץ נהדרת
תקליקו כדי לראות ולשמוע במה מדובר. שוב גנבו לי ולפילה את הבדיחות, רק שהגרסה
שלנו על שירי קרן פלס לא הייתה על "יואב" כמו של דריה, אלא על "שפיציק השכן"
ומפאת צנעת הפרט לא אפרט איך הולך השיר המלא של שפיציק השכן.
4. האמת שתכננתי לסגור את החברים של פיתה, לשדרג אותו ולעלות אותו חזרה
במתכונת משופרת, אבל אז הסתבר שכבר שילמתי במקרה על ה-3 חודשים הקרובים,
אז אולי בכל זאת החברים של פיתה יישארו עוד קצת באוויר.
יאללה ביי בינתיים,
הפיל
אז קודם כל אתמול (15 בנובמבר) אני והפילה חגגנו 6 שנים ל"חברות" שלנו.
יעני 6 שנים מאז אותו שבוע מפורסם של היציאה לקיוטו עם הדוקטור והציקי.
בעודה מלטפת את בטנה ההריונית של חודש תשיעי - שבוע 38 ו 4 ימים, שאלה
אותי הפילה, אם הייתי מאמין לפני 6 שנים שלכאן נגיע.
עניתי לה שממש לא.
גברים נוטים לחשוב שבועיים קדימה בכל מה שקשור לזוגיות,
אחרת הם תופסים את הרגליים ובורחים.
אוי אוי אוי
איך שהזמן עובר.
בדייט הראשון שלי ושל הפילה, הקילומטראז' עבר בדיוק את ה 100 ק"מ
על הקורולה הנאמנה שאז הייתה עוד הקורולה החדשה.
ואילו בדרך לחגיגות 6 השנים בקופי בר, הסמן בדיוק עבר את ה 110,000 המכובד.
כל יום אנחנו שואלים את לילי מתי היא מתכוונת לצאת,
הסבלנות כבר פוקעת, ובזמן שכל ההורים נהנים להגיד לנו
שנהנה מה"זמן החופשי האחרון שנשאר לנו ל-30 שנה הקרובות"
אנחנו כבר יותר סקרנים ממודאגים.
אז מי יודע הכל יכול לקרות אוטוטוטו.
ובלי קשר - כמה מחשבות על עולם התקשורת לאחרונה.
יודעים מה? זה מצדיק פוסט נוסף למה לא?
הפיל
אתם זוכרים שאמרתי לכם שאני אצטרך את עזרתכם בקרוב
בקשר לאיזה תוכנית לפיתוח עסקי שבה אני משתתף.
אז הזמן זה עכשיו.
אני מבקש מכל מי שמכיר אותי (ואוהב אותי )
ללכת לקישור הזה:
נא למלא את הסקר הקצרצר הזה כאן
לצערי הרב הסקר הזה יהיה למעלה רק עוד יומיים עד ה-8 בנובמבר,
אז בבקשה תמלאו את זה עכשיו.
כמו כן, בגלל שזאת תוכנית באנגלית אז כן, צריך לענות באנגלית,
לאף אחד לא אכפת שגיאות כתיב או דקדוק,
רק אני קורא את זה ואני צריך את המידע.
אז לעזרתכם הרבה אודה מאוד.
נדב
הבנתי שאין כאן אף אחד אז האתר יהיה לי ליומן
אז ככה
יומני היקר!!!
לא הייתי במחשב מאז שכתבתי כאן לאחרונה פשוט כי לא היה לי זמן.
דדי היה בחו"ל וחזר
ואז המחשב שבק חיים (מישהו אמר מרקורי בנסיגה ולא קיבל מחשבים לא עובדים, נורות שרופות, שלטים מקרטעים, סאונד לא קיים, אינטרנט איטי ופקקים הרבה פקקים)
לא שזה כל כך הפריע לי הפיל היה בהיסטרחה ולי היה קצת שקט בחדר…
הפעם היחידה שנשברתי ולקחתי את המחשב הנייד הקטן היה הזמן שבו הסקתי שיש להכין תיק לבית חולים וכמובן שלא היה לי מושג מה שמים בתוכו
חידה: את מגיעה לבית החולים עם אבטיח בבטן ויוצאת משם כעבור כמה ימים ללא האבטיח אך עם מלון קטן במקום שממנו בדרך כלל עושים פיפי וכן עם כמה חוטים משתרבבים אילו מכנסיים תיקחי?
מצאתי רשימה.
העתקתי אותה (כי המדפסת לא מחוברת) וכעת היא על המקרר
מיותר לציין כי התיק עדיין לא מוכן..
שאלה למקצוענים: האם לקחת 3 תיקים אחד קטן לחדר לידה אחד גדול יותר לאחר כך ואחד ללילי או לשים הכל בטרולי אחת ולהתגלגל איתה?
מה שאני מרגישה בימים האחרונים הוא שאני רוצה מעט מנוחה.
התחלתי לישון ממש גרוע לא נח לי באף תנוחה. לישון על הצד זה עוד מילא אבל כמה כבר אפשר לישון על הצד? במיוחד עם משקלי החדש כפילה אמיתית פשוט כואבות לי הכתפיים ועצמות האגן מעצם ההישענות עליהן.
עצמות האגן כואבות מעוד סיבות שלא יכנס אליהן כרגע (רמז: קשור לאבטיח שאמור לצאת…או שמה נאמר אבטיחה)
אז מנוחה פיזית רצויה
אני לא עובדת המון אבל כשאני כן עובדת זה כל היום וזה קורע אותי
יום לדוגמה: קמים בשש יוצאים בשבע מגיעים לעבודה בשמונה יוצאים בשתיים ורבע נוסעים לאשדוד מגיעים ברבע לשלוש נמצאים בבית עד ארבע ואז הולכים לעבודה מבריזים לי בחמש הפציינט הבא בשבע יש לי שעתיים פנויות כמובן שזה הזמן לקפוץ לקניון ולהשלים את רשימת הקניות ללילי בלחץ רב תוך השארת אמא בקופה להסדרת התשלום אני רצה למרפאה מקבלת את הפציינט בשבע ועשרה ויוצאת הביתה בשמונה ורבע מגיעה בתשע ומשהו.
כבר הזכרתי את העובדה שיש לי בעיות נשימה?
יום "חופשי" נראה בדיוק כך אבל עם שלל מטלות: בדיקת הערכת משקל (2700), קנית פיג'מה, סיבוב בכיכר המדינה (אל תשאלו), תיקון תריסים, קפיצה לקופת חולים, קניית חזיות הנקה בקניון, קניות סופר וכמובן יש להוציא דובים ולאחר מכן החברים באים לראות הישרדות..
ואני שואלת עד מתי? (עד מתי נובמבר 6?) ואולי זה ברור למה אני לא מסוגלת לנשום!
יום רביעי יום עבודה שגרתי אותו הדבר!!!
והיום היה כנס של רופאי שיניים והחלטתי שאני לא הולכת די אני רוצה לנוח!
כמובן שבכל זאת היו לי מטלות וגם אם לא היו לי הרבה אנחנו מגיעים לסעיף הנפשי
הראש שלי מתפוצץ מפרטים חשובים ולא חשובים
סקרנות איך לילי תהיה ואיך אנחנו נהיה ואיך אני אהיה ולמה החדר שלה עדיין נראה כמו מחסן? והאם קנינו הכל?
ומתי היא תצא כבר והאם אני רוצה שהיא בכלל תצא כבר?
והאם פיתה יסתדר בלהכין את החדר בלעדיי ומה עם העיצוב?
קושיה למעצבים מביניכם שאינם עברי צבעים: חדר צבוע בשלושה צבעים 3 קירות ירוק בהיר קיר שהוא ארון בצבע שמנת ומסקרות למינהן (חלון, משקוף, ארון) בסגול בהיר. הרהיטים בצבע שמנת. האובייקט ממין נקבה.
מהו הקונספט העיצובי האם ללכת על מראה של כבשים בצבע שמנת -יש כבר בובות ויהיה גם ציור גדול ומתאים לרהיטים
או פו הדב ובעיקר לאמפי הפיל הסגול שפיתה מעריץ? מתאים לסגול
ואז עוד שאלה ציורי קיר גדולים סבבה אבל האם עם פס (בורדר) או בלי פס? או שניהם?
אשמח לתשובות
הולכת להביא את הפיל מעבודתו
הפילה המותשת
