לאחר הפוסט הצחיק של ירי אני אכתוב על נושא רציני שמשום מה לא מדברים עליו כל כך
דיכאון לאחר לידה
כפי שכולם יועים אני בחורה מועדת לדיכאונות או נכון יותר להתקפי חרדה
אנשים העלו בפני את החשש מה יהיה אתי לאחר הלידה ואני ביטלתי את כולם באמירת יהיה בסדר
האדרנלין געש שבועיים הבייבי בלוז לא הופיע והייתי בטוחה שזהו ניצלתי
לא ממש
ביום הולדתי זה החל לקרוס מועקות החלו להיתגנב ובעיקבותיהן גם הפרעות שינה ואכילה חמורות ביותר
בזכות ההפרעת אכילה נשארו לי רק 4ק"ג לרדת
ההפרעת שינה יותר בעיתית
לפני שבועיים לאחר שסגרתי 36 שעות רצופות ללא שינה (בולי ישנה אני לא…) פניתי לרופא והתחלתי לקחת כדורי שינה
לפחות לישון קצת…
חשבתי שזה יעבור
ביום שבת אחר הצהריים לאחר לילה מתיש בבית חולים בולי ודדי ישנים ואני לא, הבנתי שזה לא יעבור
התחלתי שוב לקחת כדורים נגד דיכאון המצב קצת משתפר אבל יש תופעות לוואי של הכדורים שמתבטאות בבחילות בוקר, סחרחורות וגם מועקות ולא אני לא בהריון!!!
אז אני מקווה שתופעות הלוואי יעברו מהר ואני אחזור לעצמי ואהיה אמא טובה יותר לליאני ובאופן כללי אדם יותר חיוני וערני
אז אני פונה כאן לכל הבחורות אחרי לידה לפני ובמהלך(אי?)
דיכאון זה לא אומר רק לשבת בבית ולבכות או לא לטפל בתינוק
אני ממש לא בבעסה (הכותרת נועדה למשוך את העין)
ואני לא שונאת את הבת שלי להפך אני מתה עליה ומגיעה לה אמא לא עייפה לא רעבה ועם שמחת חיים
לנדב מגיע ללכת לעבודה בלי לדאוג לי לחברה תמידית או לקבל ממני טלפון כל שעה בשאלת "מתי אתה בא?"
ולי מגיע להרגיש טוב
אני רוצה להגיד שרק כשמדברים על זה פתאום מגלים שאת לא לבד שעוד היו שם ומתביישות או חוששות לדבר
אז לא לפחד
זה קורה להמון (הלוואי ולא יקרה לאף אחת!!!)
גם לכאלה שלא מועדות כמוני הגוף מתחרפן מיצר יותר מידי ממה שלא צריך ופחות מידי ממה שצריך (בעיקר זה!)
אנחנו מעבירות לילדים שלנו את התחושות שלנו מגיע להם ולנו להרגיש טוב
זהו עכשיו כולם יועים…
ומי שצריכה או צריך אני כאן
אני בטח אהיה כבר בסדר גמור עוד איזה שבוע
ביי
הפילה.
.
