למה אמא עצובה?
לאחר הפוסט הצחיק של ירי אני אכתוב על נושא רציני שמשום מה לא מדברים עליו כל כך
דיכאון לאחר לידה
כפי שכולם יועים אני בחורה מועדת לדיכאונות או נכון יותר להתקפי חרדה
אנשים העלו בפני את החשש מה יהיה אתי לאחר הלידה ואני ביטלתי את כולם באמירת יהיה בסדר
האדרנלין געש שבועיים הבייבי בלוז לא הופיע והייתי בטוחה שזהו ניצלתי
לא ממש
ביום הולדתי זה החל לקרוס מועקות החלו להיתגנב ובעיקבותיהן גם הפרעות שינה ואכילה חמורות ביותר
בזכות ההפרעת אכילה נשארו לי רק 4ק"ג לרדת
ההפרעת שינה יותר בעיתית
לפני שבועיים לאחר שסגרתי 36 שעות רצופות ללא שינה (בולי ישנה אני לא…) פניתי לרופא והתחלתי לקחת כדורי שינה
לפחות לישון קצת…
חשבתי שזה יעבור
ביום שבת אחר הצהריים לאחר לילה מתיש בבית חולים בולי ודדי ישנים ואני לא, הבנתי שזה לא יעבור
התחלתי שוב לקחת כדורים נגד דיכאון המצב קצת משתפר אבל יש תופעות לוואי של הכדורים שמתבטאות בבחילות בוקר, סחרחורות וגם מועקות ולא אני לא בהריון!!!
אז אני מקווה שתופעות הלוואי יעברו מהר ואני אחזור לעצמי ואהיה אמא טובה יותר לליאני ובאופן כללי אדם יותר חיוני וערני
אז אני פונה כאן לכל הבחורות אחרי לידה לפני ובמהלך(אי?)
דיכאון זה לא אומר רק לשבת בבית ולבכות או לא לטפל בתינוק
אני ממש לא בבעסה (הכותרת נועדה למשוך את העין)
ואני לא שונאת את הבת שלי להפך אני מתה עליה ומגיעה לה אמא לא עייפה לא רעבה ועם שמחת חיים
לנדב מגיע ללכת לעבודה בלי לדאוג לי לחברה תמידית או לקבל ממני טלפון כל שעה בשאלת "מתי אתה בא?"
ולי מגיע להרגיש טוב
אני רוצה להגיד שרק כשמדברים על זה פתאום מגלים שאת לא לבד שעוד היו שם ומתביישות או חוששות לדבר
אז לא לפחד
זה קורה להמון (הלוואי ולא יקרה לאף אחת!!!)
גם לכאלה שלא מועדות כמוני הגוף מתחרפן מיצר יותר מידי ממה שלא צריך ופחות מידי ממה שצריך (בעיקר זה!)
אנחנו מעבירות לילדים שלנו את התחושות שלנו מגיע להם ולנו להרגיש טוב
זהו עכשיו כולם יועים…
ומי שצריכה או צריך אני כאן
אני בטח אהיה כבר בסדר גמור עוד איזה שבוע
ביי
הפילה.
מחשב נייד ארנסט, 
gatinio is discussing. 
eranzen 4:04 on 28 בדצמבר 2006 קישור קבוע
רבקה המקסימה והכנה!!!!
.
אני אישית לא דיברתי איתך על זה מתוך פולניות שלא לעורר אצלך משהו שלא קיים עדיין.
אל תדאגי למרות הנטיה שלך, מה שעובר עליך כרגע יחלוף כלא היה , אין קשר בין העבר להווה.
לאט לאט את תפסיקי גם עם הכדורים, שאגב אני מכירה עוד 2 נשים אחרי לידה שמקבלות אותן.
לי אישית היו כמה שבועות מאוד קשים עם ההורמונים של אחרי הלידה, אני היום מרגישה כבר טוב , חוץ מהבכינות והרגשנות שמסרבים לעזוב.
את כל כך צודקת בכל מה שכתבת , אני אישית פה בשבילך תמיד ובשיחה הבאה שלנו בטוח נדבר על זה
נשיקות, אהבה וחיזוקים.
אמא של יוביס
ziki 7:25 on 28 בדצמבר 2006 קישור קבוע
פילה העם איתך!
אל חשש – את אמא מעולה, כך את עכשיו, וכך גם תמשיכי
רק למה את לא לוחצת שערבי הישרדות קוק איילנדס ימשכו?
החבר'ה חוזרים לכשירות מבצעית
וחייבים להתחיל לראות
יש לכם חסך ירי וציקי בהופיין 3
לא לדאוג אנחנו כבר רוצים לבוא
שקנאי הציק ציק
מחשב נייד ארנסט 2:37 on 29 בדצמבר 2006 קישור קבוע
רבקה יקרה,
בתור בחורה שנוטה לחרדות גם כן, אני יודעת ומכירה את המצב הזה, יודעת שהוא יכול לקרות ויודעת כמה חשוב לדבר על הנושא- ולא להתבייש. אולי טיפול של 5.5 שנים החדיר לי את המוטיבציה לדבר על הדברים האלה, או שאולי זה רק נתן לי את המקום לעשות את מה שרציתי לעשות עם כל הדברים האלה שנקראים חרדות, אבל אני יודעת שלי עוזר דיבור על הדברים האלה משתי סיבות- אחת, כי זה משחרר. זה כבר לא רק הספקולציות הכי נוראיות בעולם שמתחוללות אצלי בראש אלא משהו שאני חולקת עם אנשים (כמובן שיש לדעת עם מי אפשר לדבר על זה ועם לא, יש כאלה שממש לא יודעים מה לעשות עם המידע הזה) וזה כבר פחות נורא ועושה מקום ומאוורר. אגב, אני חזרתי לכמה שיחות בשיא החרדות שהיו לי במהלך ההריון עם הפסיכולוג הנודע, וזה מאוד עזר לי בעיקר ברמת האיוורור. סיבה שניה- כשמתחילים לדבר על זה אז לומדים על המצב הזה עוד, מה שנותן יותר כלים להתמודד עם זה. זה כמובן לא מגיע בשניה וזה לוקח זמן, אבל פתאום נתקלים בחרדה, ולפתע מרגישים עם יותר כלים להתמודדות. וזה קרה לי ממש אתמול.
אז אני בעד שתדברי על זה, כמה שיותר, עם האנשים שמתאים לך לדבר על זה, עם אנשים שאת מרגישה בנוח לדבר על זה, זה מאוד חשוב בעיניי.
בתור מישהי שטיפלה בנשים עם חרדות ובתור מישהי שעוסקת ברפואה סינית, אני שריינתי לעצמי פורמולה שנקראת פוסט פרטום, פורמולה על טהרת צמחי מרפא סיניים שכל ייעודה הוא לטפל בנשים לאחר לידה.
אפשר להתחיל לקחת אותה גם חודש וחצי אחרי לידה, ועם מה שאת מתלוננת עליו זה יכול לעזור.
אם תרצי, אני בשמחה אפרט לך עוד על הפורמולה וגם אתן לך מרשם ללכת לקנות אותה פה ברמת אביב. לא במקום הכדורים שאת לוקחת כמובן.
יש הסבר מאוד פשוט מאחורי הפורמולה ואני אשמח לכתוב לך על זה פה או אספר לך על זה טלפונית.
בנתיים, לאור ניסיוני האישי בכל הקשור לחרדות- לקחת את הכל יום ביומו ולעשות כל מה שאת חושבת שיכול לעזור לך, וזה ממש לא משנה מה זה יהיה, העיקר לטפל בזה, כפי שאת עושה, ולא להזניח.
נשיקות,
אי.