סתם כמה דברים שאני רוצה לזכור כדי שבעוד כמה שנים כשאני אקרא אני אגיד כהרגלי:
"באמת ככה זה היה? כי אני לא זוכר כלום"
18.5 - ליאני החליטה להיות שונה ולהתהפך קודם כל מהגב לבטן זה קרה בדיוק יום לפני בדיקת חצי שנה בטיפת חלב.
19.5 - אודיל בטיפת חלב הייתה מאוד מאוד מרוצה מליאן, ופחות מרוצה מהפזיוטרפיסטית ה"מתלהבת" מקופת חולים מאוחדת,
אבא הלך עם סבתא וליאן קיבלה שני חיסונים והייתה גיבורה ביותר.
20.5 - מתחילים עם אוכל מוצק. הילדה לא אכלנית גדולה בכמויות אבל היא אוהבת! חיש מהר עברנו על הכל ותוך כמה שבועות
ליאן כבר אוכלת גם ארוחת עוף וירקות וגם ארוחת פירות. אבא אחראי על הבישול אמא אחראית להאכיל, בסוף נכנעתי והוספתי קצת מלח, מה לעשות? היא יותר אוהבת ככה.
24.5 - ליאני מחליטה להתהפך גם מהבטן לגב - וכאן נגמרת סאגת ההתהפכויות כן/לא ומה יהיה. כמו כן יום נישואים 3 לאבא ואמא הפילים.
25.5 - הפיל בן 33
26.5 - טלפון מפתיעה בזמן ארוחת צהריים לכבוד יומולדת לפיל,
רוצים לאמץ את זד ועכשיו! תוך שעתיים.
הרבה הרבה הרבה בכי אמיתי ודמעות לרוב נשפכות בתהליך האימוץ הזה.
חור בלב נוצר אבל זד נמסר, אני לא מרחיב את הדיבור על השלושה ימים שעברתי אחרי האימוץ כי לא בא לי.
העיקר שזד היום חתול יותר מאושר ואני מאושר שהוא מאושר למרות שאני מאוד מאוד מתגעגע ועדיין לא מסוגל להסתכל על התמונות שלו
בלי צביטה מטורפת בלב.
יש רבים שלא יבינו אותי אבל זה לא ממש משנה.
28.5 - בצירוף מקרים מטורף גם שובי מוצאת בית.
לשובי לוקח שבוע להסתגל והיא חוגגת בבית חדש וטוב טוב טוב.
נשארנו משפחה עם ילדה כלב ושני חתולים.
מישמיש וסטפי החרימו אותנו 5 ימים בדיוק בכעס על מה שעשינו ל"אחים" שלהם.
לוקי היה בדיכאון שבועיים על כך שלקחנו לו חצי להקה.
הרבה חנפנות והחיות סלחו לנו למרות שהבית עדיין מרגיש קצת ריק.
ובינתיים במהלך חודש יוני ליאן משתלטת על כל מה שאפשר לעשות על הבטן,
תנועה על הציר, לקיחת אובייקטים וכן כן אפילו זחילת גחון.
3 נומרולוגית מסמל מהפכים, ושינויים - צורה של סינוסואידה.
ביום הולדת 33 שלי, בעודי חוגג 3 שנות נישואים לפילה הרבה הרבה התהפך לי בחיים.
אבל הכל לטובה.
אני מבטיח לנסות להחיות קצת את הבלוג הזה… אבל זה יהיה בערך הפעם השלישית שאני מנסה,
מי יודע אולי הפעם ילך יותר טוב?